פסק-דין בתיק ת"א 24585-04-10

מבוא

1.         התובע מס' 1, יצחק חג'ג' (להלן: "התובע"), יליד 1982, נפגע ביום 8.8.99, בתאונת דרכים (להלן: "התאונה").

            התובעת מס' 2, אהובה חג'ג' (להלן: "התובעת" או "אם התובע"), הינה אימו         ואפוטרפסתו של התובע (להלן יקראו ביחד: "התובעים").

2.         כתוצאה מהתאונה סבל התובע מפגיעה רב מערכתית לרבות פגיעת ראש קשה. 

3.         התאונה אירעה בעת שהתובע רכב על אופנועו כשהוא בתקופת פסילת רישיון נהיגה וללא ביטוח. בנסיבות אלה, לא היה בידי התובע לתבוע פיצויים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975.

4.         התובע טופל בזירת התאונה על ידי צוות נט"ן של הנתבעת, מגן דוד אדום בישראל (להלן: "מד"א" או "הנתבעת"). לאחר טיפול בשטח שארך כ- 26 דקות וכלל ניסיונות אינטובציה וקוניוטומיה שנכשלו, פונה התובע לבית חולים בילינסון.

5.         בתביעה זו שהוגשה בשנת 2010, קרוב ל-11 שנים לאחר ארוע התאונה, טוענים התובעים כי  צוות הנט"ן של מד"א התרשל בטיפול שהעניק לתובע, התרשלות שבאה לידי ביטוי, בין היתר, בניסיונות הכושלים לפתיחת נתיב אויר שעל פי הנטען בוצעו בחוסר מיומנות וכן באיחור ניכר בפינויו של התובע לבית החולים, מה שעל פי הנטען גרם להחמרה ניכרת בנזק המוחי שנגרם לו בעקבות פגיעתו בתאונה.

6.         הנתבעת מכחישה את טענות התובעים וטוענת כי דין התביעה להדחות.

7.         יצוין כי בתחילה טענה הנתבעת להתיישנות התביעה ואף הגישה בקשה לדחייתה על הסף מחמת התיישנות. בשלבי קדם המשפט ובטרם הכרעה בטענת ההתיישנות, מינתה כב' הנשיאה גרסטל את ד"ר י.מ שטרן כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטרי, על מנת שיחווה דעתו בשאלת מצבו של התובע מאז התאונה. נוכח  חוות דעתו של ד"ר שטרן כי התובע נזקק לאפוטרופוס ממועד התאונה ואילך, ומאחר ואימו של התובע מונתה כאפוטרופא רק בסמוך לאחר הגשת התביעה, זנחה הנתבעת את טענת ההתיישנות שנטענה בכתב ההגנה.

התשתית העובדתית

8.         התאונה ארעה בצומת קדימה שבשרון.

            בשעה 02:58 התקבלה קריאה במוקד מד"א בה דווח על התאונה.

            ניידת טיפול נמרץ (נט"ן), שיצאה למקום כללה את הרופא ד"ר בוריס שילקרוט (להלן: "הרופא" או "ד"ר שילקרוט"), הפרמדיק ניר איסרליש (להלן: "הפרמדיק") ונהג חובש בשם דן (ביחד יקראו: "צוות הנט"ן").

9.         על פי דו"ח הנט"ן (נספח א' לתצהירי הנתבעת, להלן: "דו"ח הנט"ן"), צוות הנט"ן הגיע לזירת התאונה, בשעה 03:06 וטיפל בתובע בשטח, במשך 26 דקות.

10.        אין חולק כי התובע סבל מפגיעה רב מערכתית קשה לרבות פגיעת ראש קשה, שברים בירך ובקרסול ימין, שבר בעצם הבריח, חבלה בחזה וקונטוזיה ריאתית.

            מדו"ח הנט"ן עולה כי התובע נמצא מחוסר הכרה, מדד גלזגו 5 (מתוך 15), לחץ דם 100/50, דופק 110 וקצב נשימות מוגבר של 40 נשימות לדקה. ד"ר שילקרוט ציין בדו"ח הנט"ן כי התובע סבל מ "פגיעת ראש, שבר בירך ימין, בחוסר הכרה, נשימות ספונטניות 40 בדקה, ל.ד 110/50, דופק 115 בדקה, ראות- חרחורים מרובים אך כניסת אויר טובה דו-צדדית".

            הפרמדיק ציין בדו"ח הנט"ן כי ניתן לתובע עירוי, ריווי החמצן בדם  - סטורציה, לא היה ניתן למדידה, התובע הונשם באמצעות מסכת חמצן בריכוז 90% וניתנו לו תרופות משתקות שרירים; ווליום ודורמיקום, להרפיית הספזם שגרם לנעילם לסתות קשה. כן נרשם: "הנ"ל רוכב אופנוע עם חבלת ראש קשה, נכשלו נסיון לאינטובציה עקב ספזם קשה בלסתות כמו כן נכשל נסיון לקוניוטומיה".

11.        בשעה 03:32 החליט צוות הנט"ן לפנות את התובע לבית חולים בילינסון (להלן: "ביה"ח").

            התובע התקבל בביה"ח בשעה 03:46.